ספטמבר, 1940 משה שרת, שניצח על גיוס מתנדבים לצבא הבריטי, מגייס את אנצו לפעולות הסברה אנטיפאשיסטיות במצרים, בקרב השבויים האיטלקים שנפלו לידי הבריטים ובקרב הקהילה היהודית שם . אחרי 4 חדשים אינו רואה טעם במלאכתו ושב ארצה . בראשית אפריל ,1941 חוזר לפעילות במצרים וביוון . מקים במצרים רשת סוכנים מקומיים למעקב אחרי פאשיסטים . דצמבר, 1941 אנצו חוזר לגבעתברנר . מקדיש זמנו לכתיבת ספר על תולדות הפאשיזם באיטליה ולכתיבת רומן . יוני, 1941 הפיכה פרונאצית בעירק ותושבי בגדר פורעים ביהודים . אנצו יוצא לבגדד, לסייע ליהודיה בארגון התגוננות ועליה בלתיחוקית לישראל . סוף מאי, 1943 מתחממת הקרקע מתחת לרגליו, בעירק, חוזר לישראל כמה ימים לפני שהבריטים מכריזים עליו שם כ"אישיות בלתי רצויה בעירק" . עם שובו, מצטרף לקבוצת מקורבי בדל כצנלסון, שפעלה למען איחוד התנועה הקיבוצית, יחד עם ידידיו בןאשר ונחמיה גינצבורג . לועידת הי"ד של הקיבוץ המאוחר, שהתקיימה בגבעתברנר, לא נבחר אנצו כציר . זאת על שום עמדתו בוויכוח על הפילוג ותמיכתו בקו של מפא"י . למרות זאת, הופיע בועידה כ"אורח" וקרא לפיוס, להבנה ולפעולה משותפת ....
אל הספר