קיימים צרכים הקשורים בבירור זיקות וזהויות ) ועוד אינני נכנס למנגנונים המשמשים לסיפוק הצרכים האלה ( ; שקיימים צרכים של היחשפות ממוקדת בפני אחרים, כמו, ההיזוןהחוזר לגבי הישגי, לגבי מקומי, לגבי הסטטוס שלי בחברה מסוימת . אין זה ממצה את כל הצרכים התקשורתיים של איש, אשה, יחידים בקיבוץ . אך זה מכניס אותנו לתחום שאליו אני מתכוון . כן קיימים צרכים תקשורתיים של הקיבוץ כקהילה, כחלק מתנועה, בנושאים כמו מעורבות מול מגמות של תיחכום, התמחות, ושינוי המתח האידיאולוגי . מול הצרכים קיים ההיבט של ההיצע . כלומר, אילו מנגנונים קיימים לרשותנו, בחברה בכלל ובחברה הקיבוצית בפרט, כדי לתת תשובה לצרכים התקשורתיים האלה . יש להקדים ולומר שני דברים : האחד ברור שלכל מנגנוני התקשורת שאנחנו מכירים בחברה, כתקשורת המונים או כתקשורת בינאישית, יש מיגבלות . יש לנו ידע אמפירי חזק דיו לקבוע, כי איו אף אמצעי תקשורת אחד שבפעילותו הבודדת יספק את כל הצרכים התקשורתיים, אם בחברה השלמה ואם לגבי יחידים באותה חברה . היתה מחשבה והיה פחד בשנות ה ,40 שבתקשורתההמונים אפשר לעשות מניפולציות אדירות בכל ציבור וציבור ובכן, מסתבר שגם בזה...
אל הספר