הפיראטית 437 של מופסן . ואני בטוחה שהיא הסכימה דווקא כי היה מדובר בספר שהכותרת שלו : חיים . כשאת עומדת למות ! זה אומר עליה הכל . מריו פוֹרטוּנָטוֹ, סופר הדבר של נטליה שאני מתגעגע אליו הוא המוסריות שלה, כלומר הכנות שלה . ואילו לגבי ג'וליו אינאודי הייתי אומר שאני מתגעגע בעיקר לפתיחות לחָדָש ולַשׁוֹנֶה, להיעדר הדעות הקדומות, לחֵן : תכונה שהיא בהגדרה פחות מוסרית . לגבי שניהם יחד אני מתגעגע לעולם שהם הצליחו ליצור למען עצמם ולמען צעירים מהם, עולם שהיה רציני וחופשי בעת ובעונה אחת . אֶליוֹ פֶּקוֹרָה, משורר בינואר ,1977 יום לווייתו של סנדרו פֶּנָה, היו מעט מאוד אנשים בכנסיית דֵיי פְיוֹרֶנטיני . התפלאתי לראות את נטליה גינצבורג, כי בדיוק באותו בוקר פרסם קוֹסטַנצו קוֹסטַנטיני בעיתון מֶסֶגֶ'רוֹריאיון עם המשורר שנערך כמה חודשים קודם-לכן, ופֶּנָה בתמימותו הבוגדנית אמר משהו מחוספס על גבּריאלה בלדיני, שמת לפני שנים רבות . הערצתי אותה מאוד . ג'וֹזֶטָה פְיוֹרוֹני, ציירת היא היתה יושבת-בית . היא אמרה לי : "אני אף-פעם לא רוצה ללכת לשום מקום ! " במשך תקופה ארוכה היא התביישה בצד הזה שלה . אחר-כך, עם הגיל, למ...
אל הספר