הפיראטית 389 מכך בתוקף . היא לא מבינה כלום בפוליטיקה, הוא אומר בפסקנות : "את תשתגעי משעמום, כי לא תביני כלום" . אפילו לוֹלָה, חברתה הוותיקה והבלתי-מתפשרת לוֹלָה בַּאלבּוֹ, נוזפת בה . "הן הגיעו למריבות סוערות", נזכר בנה פייר פאולו . "אמא, עם הקשיחות שלה, חשבה שמגוחך שנָטָה תתמודד בבחירות : זאת כניעה לעולם הצרכני" . האם מדובר ב"פעולה של יומרנות קיצונית", תוהה אז גינצבורג במאמר "בלי ראש פוליטי" ( נמצא ב איננו יכולים לדעת ) . אבל אז היא חושבת שאם תיבחר תוכל לעשות משהו כדי לשפר את מצב הקשישים, ודבר זה כשלעצמו נראה לה סיבה מספקת ( "אף-פעם לא היה חגיגה להיות זקן, אבל היום זה נעשה מפחיד" ) . וכמו כן היא סבורה שלסופרים, כמו לכולם, יש "חובת יושר" וכי נאמנות לחובה זו אולי יכולה לרומם את עשייתם הפוליטית שאולי תרכב על גל של "תחושת כעס, זעם אזרחי" . ויטוריו פוֹאָה מעודד אותה . "דווקא מפני שאת לא מבינה כלום בפוליטיקה, הסכימי ללא היסוס", הוא אומר לה . שכן פוֹאָה מאמין שיש דרך לעשות פוליטיקה גם ב"מישור פואטי" : זו של נטליה היא פוליטיקה של הדמיון . והוא צופה שהיא תהיה נציגה מצוינת . ביולי 1986 הוא כתב ב...
אל הספר