הפיראטית 335 בכל פעם מחדש, מוצא חן בעיניה פחות ופחות . היא אינה חוסכת את שבטה גם מחבריה . ב- 28 בפברואר 1971 היא כותבת חד וחלק על ספרו האחרון של מורביה : " אני והוא לא מוצא חן בעיני" . אחת הסיבות היא שהרומאן אינו מבוסס "עליו-עצמו, אלא על התדמית הציבורית שלו" . ולדעת נטליה, התדמית הציבורית של מורביה מתגלה כ"ניגוד המוחלט לאישיות האמיתית שלו . הפרסונה הציבורית מצטיירת כמתנשאת, סמכותית, מלאת בוז ומרוצה מעצמה . אך מי שמתקרב אליו מוצא את עצמו לפתע מול תמימותו הגדולה, מול רצינותו העמוקה והטהורה" . המאמר הזה על מורביה באמת מדהים . כי הוא אינו רצנזיה, אלא למעשה וידוי פומבי . נטליה שופכת ללא מעצורים : היא מספרת לחבר שלה - חבר שהטיל עליה תמיד אימה - מה היא חושבת עליו, מה אינה מעיזה לומר לו כשהם נפגשים, "הן מתוך ביישנות, והן מפני שכאשר אני רואה אותו, אני כבר לא זוכרת כלום מרוב זעם" . נטליה זועמת עליו בגלל אני והוא, והיא זועמת עוד יותר כי מורביה כתב "על פָּאבֶזֶה דברים חסרי-היגיון ושקריים" ( הוא כתב, בעצם, שפָּאבֶזֶה היה "דקדנטי", דבר שבאותה תקופה היה שקול לשיוכו לימין הפוליטי ) . ומבחינת נטליה, או...
אל הספר