קראי מיד את שלגי הקילימנג'רו

168 סנדרה פֶּטריניָאני קרה ב איטליה סוֹצ'אליסטה : "אני מקווה שלא ישכחו לשלם לי קצת : זאת תהיה הקלה קטנה, אבל בכל-זאת משהו" . שאלתי את נָגֶ'ל, כשנסעתי לראיין אותה בלוגאנו, אם האהוב הלא- ידוע יכול להיות סילביו מיקֶלי ; ושמא - לאור הרכילויות הישנות שהסתובבו בהוצאה - בדיוק קלווינו הצעיר, שפרסם אז את שביל קני העכבישים, והיה - לפחות כך לחששו - פעיל מאוד בשדה האהבה . אבל היא מתכדררת כקיפוד : "לא זוכרת . יכול להיות שאף-פעם לא ידעתי . ואולי, גם אילו הייתי יודעת, הייתי שומרת את זה לעצמי, כי זה דבר חסר-חשיבות" . פלירט שהסתיים מהר, בהתחשב בכך שבינואר הבא, במכתב אחר, כותבת נטליה בייאוש : "בסך-הכל מצב-הרוח שלי גרוע . הכל שחור בעיני [ . . . ] לחג-המולד הכנתי לילדים עץ מכוער, אבל הם היו מרוצים . הוא היה רק ענף קשור לכיסא, וחוט עם כמה דברים תלויים עליו . אבל הם קיבלו הרבה מתנות . לוֹלה לעומת זאת הכינה עץ יפהפה . קלווינו נסע לסן-רמו . קראי את 49 הסיפורים של המינגווי, הם יפים להפליא . קראי מיד את שלגי הקילימנג'רו . שלום, יקרה, אני שולחת לך חיבוק . כתבי לי" . איטאלו ונטליה הכירו בחורף של שנת ,1946 בסניף ש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד