הפיראטית 65 אותן קוראות זו את זו ועוקבות זו אחר זו דרך הסיפורים שהן מצליחות למכור לכתבי-עת בתחום התרבות, מבלי להכיר זו את זו ומבלי להיות מודעות לתהילה הספרותית הצפויה להן . אבל בכך אני טועה : הן לא היו בלתי-מודעות לעתידן . שתיהן יודעות היטב, באיזה מקום עמוק בתוכן, שהן רוצות בנחישות מוחלטת את התהילה אשר לה יזכו . כי שתיהן צריכות לפצות את הילדה המושפלת שהיו . "אפשר לומר שכוונתי להיות סופרת נולדה יחד אתי", הצהירה אלזה מורנטה בהזדמנויות שונות, ואותו משפט היתה יכולה לומר גם נטליה גינצבורג . שתיהן סיפרו לעצמן, מאז ילדותן, אגדות שלמבוגרים לא היה זמן לספר להן למרגלות מיטות-התינוק שלהן . שתיהן טיפחו במשפחה "משחק סודי" של המצאת סיפורים כה מלאי חיים, עד שנראו אמיתיים, וחלום שיהפכו יום אחד לסופרות גדולות, אפילו גדולות מאוד . אלא שלמורנטה היו שני אחים שהיא שִׁעבדה אותם כאילו היתה מלכה והם נתיניה, וכל חייה היא שִׁחזרה את דגם היחסים הסמכותי והרודני הזה, עם בעלה ובחוג חבריה הנבחרים ; ואילו גינצבורג גדלה בבדידות, בהמתנה לנסיך סֶרג'וֹשיגלה אותה ויציג אותה בפני העולם . עד שהגיע הנסיך בדמותו של לאונה גינצ...
אל הספר