הפיראטית 51 בסיבות נוראות : כל המסתורין האבסורדי של המבוגרים מעיק עלינו" . אותו "אנחנו" שהיא משתמשת בו הרבה במסות האוטוביוגרפיות - כמו בקטע הזה המצוטט מן המידות הקטנות - מסות שהן צורה ספרותית ייחודית שהיא המציאה, משהו בין מסה לסיפור, לאוטוביוגרפיה, לממואר - אותו "אנחנו", מי יודע אם אינו תוצאה בוגרת של הדיבור ב"אנחנו" מילדותה . כעת היא משחקת קצת באדמה ומפזמת, מנסה להעמיד פנים שזה שום דבר ; היא מקשיבה קצת בניגוד לרצונה, כי היא מעדיפה לא לשמוע מלים קשות ובלתי-מפוענחות וטריקת דלתות . אחותה רבה עם אביה הכופה עליה בזעם להצטרף להליכה בהרים אשר עושה לה שוקיים שמנות, והיא צווחת בייאוש מול המראה . מן החדר של מריו ואלברטו עלתה התפוצצות רועמת של כיסאות מתהפכים, חבטות בקיר, צעקות רמות . אִמהּחטפה "מְזוּפָּתיטיס", כך היא כינתה את הגִרסה האישית שלה לדיכאון מעורבב בעצבות ובבדידות . האב התמלא זעם כי ה"מֶצוֹרָאדו", כפי שכינה אותו, כלומר היוגורט שהכין בבית - הוא היה חלוץ גם בתחום זה - "לא עלה יפה", ולשם שינוי הוא פורק את זעמו על אשתו . הילדה התמלאה בושה . ברגע זה היא לבד, אבל ייתכן שיפרצו בבית קרבות עקוב...
אל הספר