תקיעה בשופר בראש השנה

269 | תקיעה בשופר בראש השנה / מצוות במורשת יהודי אתיופיה שנת החמישים . באותה שנה יש מצווה של שמיטת הקרקעות כמו בשנת השמיטה היא השנה השביעית, וכן מצווה לשחרר את העבדים ולהשיב את הנחלות לבעלים המקוריים . ביום הכיפוריםהתורה מצווה, לשם הכרזה פומבית על שנת היובל, להריע בשופר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁוְהַעֲבַרְתָּשׁוֹפַר תְּרוּעָה" 278 של שנת היובל . וכך נאמר : וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם . רְצְכֶםאַבְּכָלתַּעֲבִירוּ שׁוֹפָרבְּיוֹם הַכִּפֻּרִים חֻזָּתוֹוְאִישׁ אֶלאֲ שְׁבֶיהָיוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶליֹ דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל . "שְׁפַּחְתּוֹתָּשֻׁבוּמִ בשנת היובל בחודש השביעי 'בעשור תרועהשופר, מצוות העברת קוללפי חז"ל הנעשית באחד לחודש השביעיהתרועה, מלמדת על לחודש' הוא יום הכיפורים 279 שגם כן תיעשה באמצעות העברת קול תרועת השופר . הוא ראש השנה השופר מוזכר פעמים רבות במקרא ככלי שהיו תוקעים ומריעים בו בהקשרים 280 שונים : בעת קרב, בשורת ניצחון ועוד . וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר" 281 במעמד הר סיני ליווה קול השופר את המעמד : עָם אֲשֶׁר הָוַיֶּחֱרַד כָּלוְקֹל שֹׁפָר ...  אל הספר