"אורית"הספר| 264 ההלכה גם הבדילה הבדלה מהותית בין סוגי הדמים, אף שכולם יוצאים מן הרחם לכן הדמים שתראה לאחר שבעת הימים 256 יש שהדם טמא ויש שהדם טהור . – זכר וארבעה עשר הימים ליולדת נקבה עד השלמת הארבעים והשמונים,ליולדת טוהר' . הם 'דם 257 טוהר . בימי הגאונים נגזר להחמיר ולהשוות לאיסור את כל הדמים כולל דם האשה טהורה לבעלה אם לא ראתה – אולם בכל הימים הללו עד מלאת ימי הטהרה דם . 258 שהאשה טמאה ואסורה עד מלאת ימי טהרה . ,הואמנהג השומרונים והקראים כמותו התפשט הדבר, כמנהג של חומרא, בחלק מקהילות בישראל, שבכל אופן זכר ושמוניםהאשה אסורה לבעלה ולא תטבול עד מלאת ארבעים ימים ליולדת 259 ימים ליולדת נקבה . מנהגם של יהודי אתיופיה לאסור את היולדת כטמאה ואסורה לבעלה עד מלאת שאז היתה טובלת וגם נערך לה טקס כפרה בידי הכוהן ורק לאחריו, ימי הטהרה היתה מותרת לבעלה . היא במצב של טומאה בתפישת מורשת יהודי אתיופיה : אשה שיצא ממקורה דם שהרי אסור לה שאין בו הבדל בין קודש לבין חול ואינו מאפשר קיום יחסי אישות לטמא אחרים ואסור לבעלה להיטמא ממנה . מצב הטומאה הוא גם הגורם לאיסור וכיו"ב . מגע עם אנשים טהורים, עם אוכל וכלי...
אל הספר