194 פרק תשיעי שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה . והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה ( ערובין כ"ב ) : "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם" . נמצינו למדים, כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון, והנאות העולם אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד לשיהיה לו נחת רוח וישוב דעת למען יוכל לפנות לבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו . ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל עניני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת . וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו . וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש . אימצתי את צורת החשיבה הזאת . אימצתי את המחשבה שיש לי חובה מסוימת בחיים . שיש מטרה שאליה אני צריך לכוון כל פעולה ופעולה, והמטרה היא קיום מצוות התורה . לוצאטו ממשיך ומסביר, בהסתמכו על פסוקים ועל מקורות מהתלמוד, שקיום המצוות ללא תשומת לב אינו רצוי לאלוהים . מה שנדרש מהא...
אל הספר