162 פרק שביעי יהודים . לצערי, מלאכה זו איאלץ להשאיר לאחרים, המומחים ממני בתחומים הללו . שתי הערות לסיום פרק זה : הראשונה — אני רוצה לחזור ולהדגיש שאין בכוונתי כלל לזלזל ברגשות ובקשיים הכרוכים בנישואי תערובת . אני מבין, ואני סבור שראוי שכולנו נקבל בהבנה, את תחושותיהן של משפחות שחוששות שצאצאיהן לא יישאו באופן מלא את זהותם היהודית או לא ימשיכו את השושלת המשפחתית במובן זה . אני מבין את החשש שהצאצאים לא יגדלו עם שיוך קבוצתי-זהותי כפי שרובנו גדלנו איתו, ואת החשש שבכך נמנע טוב מסוים מהצאצאים . אני מכיר בכך שלאנשים רבים שיוך כזה עושה טוב ( קשה לי לדמיין את עצמי ללא שיוך זה, ולכן אינני יודע לשפוט על עצמי — האם שיוך זה היטיב איתי או לא ) . אני מבין גם את החשש שמא ההבחנה בין קבוצות של אנשים, בין יהודים ללא- יהודים, תתמסמס, והעולם יהיה מסודר וברור פחות מכפי שהתרגלנו . חששות דומים מתלווים לתופעות רבות במאה ה- ,21 המערערות על הארגון המסורתי של החברה האנושית, כגון מבנה המשפחה והחלוקות המסורתיות של בני האדם לקבוצות דתיות, לאומיות ואתניות . העתיד מעלה חששות . אני מציע לא לזלזל בחששות וברגשות, אלא להניח...
אל הספר