טיעון מוסרי נגד סמכות התורה 103 שאלוהים התגלה לאברהם וציווה עליו לשחוט את בנו, כשהמחשבה היא שניתן לגזור מהסיפור עמדה דתית בנוגע לשאלה כיצד להתייחס אל הסתירה בין ציווי התורה לתפיסותינו המוסריות . אלא שהסיפור רחוק מהדילמה שאנשים דתיים, שאלוהים לא התגלה להם, ניצבים מולה . שכן עבור אדם דתי, השאלה האם מצוות הדת היא מצווה של אלוהים היא שאלה משמעותית, שאי-אפשר לפטור במחי יד . סיפור העקדה אינו עוסק כלל בשאלה כיצד ניתן לדעת אם מצווה כלשהי או התורה בכללותה ניתנה מאלוהים . הסיפור לא מתמודד עם הטענה שהיותו של ציווי לא מוסרי יכול להיות טעם להאמין שהציווי איננו מאלוהים, כי אלוהים 38 הטוב יצווה רק ציוויים טובים . ההטעיה שהמחשבה על יחסי דת ומוסר דרך סיפור העקדה יוצרת מתגלה, למשל, בספר ד ת ו מ ו ס ר של דניאל סטטמן ואבי שגיא, שניהם פילוסופים דתיים בישראל . בפרק העוסק בניגודים בין דת למוסר המחברים טוענים שסתירות בין דת למוסר מעלות בעיקר את שתי השאלות האלה : ראשית : האם ייתכן והיאך ייתכן, שהאל יצווה ציווי בלתי-מוסרי ? אם מניחים שהאל הוא אל טוב ומושלם מבחינה מוסרית, כיצד ייתכן שהוא יצווה משהו בלתי-מוסרי, כ...
אל הספר