טיעון מוסרי נגד סמכות התורה 93 שאסמוך עליו . לסמכות כזאת אקרא "סמכות אפיסטמית" ( אפיסטמולוגיה, ובעברית "תורת ההכרה", היא תחום בפילוסופיה שמתמקד בידע ובהצדקת אמונות ) . בתחומים רבים בחיים, למשל ברפואה, אנחנו יכולים לדמיין אנשים שיודעים יותר מאיתנו . גם בתחום המוסר עשויים להיות מצבים שבם ראוי שאתייחס אל מישהו כאל סמכות אפיסטמית . דוגמה פשוטה היא כאשר המעמד המוסרי של פעולה כלשהי תלוי בתוצאותיה, ויש מישהו שמומחה יותר ממני ביכולת להעריך מה יהיו תוצאות פעולותיי . למשל, מן הראוי שוועדת סל הבריאות תסתמך על רופאים ועל כלכלנים כשהיא מקבלת את החלטותיה משום שהם יכולים להעריך טוב יותר כיצד החלטות שונות ישפיעו על איכות חייהם של האזרחים . דוגמה אחרת היא במצבים שבהם אני יודע ששיקול דעתי עלול להיות מוטה, למשל כשעליי לשפוט מבחינה מוסרית פעולה שאני עשוי להרוויח ממנה . כולנו יודעים שכאשר אנחנו נוגעים בדבר כלשהו, אנחנו נוטים לשפוט אותו באופן שתורם לרווחתנו האישית . כשנקרית לפנינו דילמה כזאת, יש לנו טעם להתייעץ עם מישהו שאיננו נוגע בדבר ואנחנו מעריכים את דעתו, ולפעמים מקבלים אותו כסמכות . אומנם, גם בזה יש ב...
אל הספר