59 בְּאַרְצִי, הָיָה נֶבֶל עוֹד לִפְנֵי דָּוִד אֲנִי מֵהָאָרֶץ בָּהּ יָדַיִם עוֹבְדוֹת וְהַלֵּב מְדַבֵּר בְּאַרְצִי, הַיְּלָדִים מְלַקְּטִים עֵצִים לַמְּדוּרָה אֲנִי מֵהָאָרֶץ בָּהּ רוּחַ נוֹשֶׁבֶת מִמַּעַל וְקוֹלָהּ כְּשִׁיר לְמַטָּה הָאָרֶץ בָּהּ מַיִם חַיִּים זוֹרְמִים תָּמִיד מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ וּמִדּוֹר לְדוֹר בְּאַרְצִי, רוּחַ הַצָּפוֹן מְבִיאָה קוֹלוֹת מֵאֵי-שָׁם וְהַצִּפֳּרִים מְבִיאוֹת בְּשׂוֹרָה אֲנִי בָּאָה מֵהָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לְאַף אֶרֶץ אַחֶרֶת בָּהּ חָבֵר הוֹפֵךְ לְאָח וַחֲבֵרָה לְאָחוֹת הָאָרֶץ בָּהּ הָאָמָּנוּת קוֹדֶמֶת לַכֹּל . . .
אל הספר