57 רוֹקַנְתְּ וְקִצַּרְתְּ אֶת חַיַּי מָה עוֹד יֵשׁ לָתֵת ? גָּדֵר, דַּלְּלִי וְקַדְּשִׁי רֵיקָנוּת זוֹ, חַסְרַת הַתַּחְתִּית כְּמוֹ שְׁנֵי קְטָבִים טְעוּנִים . דְּחִיָּה הִיא שֵׁם הַמָּחוֹל, עִם כָּל הִתְקָרְבוּת שֶׁלָּךְ הַנְּשָׁמָה נִצְרֶבֶת, מַה עוֹד יֵשׁ לָתֵת ? הַיְּחָסִים הַלָּלוּ שֶׁנִּדְמִים כַּהֲדָדִיִּים הֵם לְמַעֲשֶׂה טַפִּילִיִּים הַגַּרְעִין רֻקַּן מִכָּל מְתִיקוּתוֹ, שָׁקוּף הֵן בְּמַעֲשִׂים הֵן בְּמַחְשָׁבוֹת הַאִם אָעֵז לַחְשֹׁב עַל לָתֵת ? כָּעֵת, כְּשֶׁהִכְתַּרְתְּ אוֹתִי בְּהִלַּת-מְרִירוּת רוּחַ שְׁבוּרָה זוֹ שׁוֹכֶנֶת בַּגּוּף כָּאן זֶה, רְעֵבָה, רְצוּצָה וּפָשׁוּט מְיֹאֶשֶׁת מָה עוֹד יֵשׁ לָתֵת ?
אל הספר