34 פרק שלישי ריאיון לוחמני עד מאוד עימו שהופיע בעיתון השמאל Le Nouveau Candide במרס ,1966 סמוך לפרסום הספר . בריאיון דיבר שטיינר בבוטות ובישירות על שני הנושאים העולים בספר : שיתוף הפעולה של היהודים בהשמדתם והגבורה שנתגלתה בקרבם . הנושא הראשון, שעורר מהומה רבתי בקרב ניצולי השואה ותרם למכירתם של מאה אלף עותקים בצרפת בלבד עד סוף השנה, נכתב מנקודת ראותו של צעיר יהודי התוהה כיצד היו יכולים שישה מיליונים מבני עמו להיות מובלים לטבח . במקום לבקש את רחמי העולם, אמר בריאיון, הוא חיפש את התגובה ההולמת ומצא אותה במרד טרבלינקה . התגובה אינה מצויה במרד גטו ורשה שכן שם פעלו המורדים מתוך ידיעה שהמרד יוביל למותם, טען, ואילו המרד בטרבלינקה היה ניסיון להיחלץ מן המוות אל החיים . המרד בטרבלינקה ביטא לדעתו את רוח היהדות שביסודה הציווי "ובחרת בחיים" . אל מול ההקדמה מאת סימון דה בובואר שבישרה שעל אף שהספר אינו פרי עבודתו של היסטוריון הוא מבוסס היסטורית, רבים העירו על אי-דיוקים ומה שנתפס כאמירות גזעניות של שטיינר נגד בני עמו . ניצולים כתבו מכתבים זועמים שבהם מחו על תיאורים הנראים אותנטיים לכאורה שלא היו . זעם ...
אל הספר