המתאר את המומחים, את האורחים ואת המייעצים בענייני המפלצת קצר ובלתי מפותח בספר זה בהשוואה להיקפו ברצף העלילתי של הילד חיים והמפלצת מירושלים . כמו כן, בספר על מיכאל למפלצת יש שם, שניאוריר, ולא רק כינוי סתמי ( "מפלצת" ) , היצור הוא ממין זכר ולא נקבה ומראהו מפחיד בהרבה . בעוד שהמפלצת בספר על חיים מתוארת ומאוירת כדרקון, בסיפור זה היא נראית כמעין ציפור מפחידה בעלת קשקשים, כנפיים, בליטות ושיניים עצומות ומצהיבות . בסופו של הסיפור מוצאים את מיכאל שעון על הסלע שלו, ישן ומחזיק אבן קטנה, ונרמז שהסיפור כולו היה למעשה חלום . בשני הסיפורים היצור המפלצתי מעדיף שלא יפריעו לו ושלא יטרידו את מנוחתו ואת שלוותו, והוא עושה הכול כדי לא להיוודע בציבור . בעוד שבסיפור על חיים המפלצת אינה מתארת את תולדות ירושלים, אלא רק מזכירה אירועים ותקופות מסוימות בהקשרים המתאימים ומבקשת שיניחו לה לנפשה, בסיפור התיירותי על מיכאל, הקשר בין השניאוריר לילד מהווה את המסגרת והתירוץ לספר את כל תולדות ירושלים לתקופותיה . זהו סיפור היסטורי ארוך בעל קו עלילתי פשוט וחד-כיווני המזכיר במידה מסוימת את מבול, נחש ושתי תיבות ( שלו, 1994 ) שנ...
אל הספר