בפרט שהקורא יודע בשלב זה של הסיפור שזוהי מפלצת זקנה, סוחבת רגל ונוטה להשמנה, שאינה מהווה איום נורא, מה גם שהיא בעיקר מבקשת שיתנו לה לחיות בשקט ולא יטרידו את מנוחתה . ‑ בשתי הגרסאות מופיע המשפט שאומר הקאדי הנכבד ממסגד עומר : "וַיַּעַל בִּסְעָרָה מִמִּדְבַּר עֲרַב", הרומז על עליית מוחמד בסערה השמיימה, ואולי גם לתיאור אליהו הנביא העולה השמיימה : "וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם" ( מלכים ב ב, יא ) . בשני האירועים האחרונים שתוארו הרמיזה מוגזמת בהקשר של מהלך הסיפור . ‑ בשיחה של המפלצת עם ראש העיר ועם חיים היא מתרגשת ומוחה מעיניה דמעה : "וְהַמִּפְלֶצֶת מָחֲתָה דִּמְעָה רוֹתַחַת / מִיְּמֵי סַנְחֵרִיב לֹא הָיְתָה כָּזֹאת נַחַת" . וייתכן ש"הדמעה הרותחת" רומזת לשיר "לבדי" מאת ביאליק : וּכְעֵין סִיּוּם שֶׁל-קִינָה עַתִּיקָה מְאֹד, וּכְעֵין תְּפִלָּה, בַּקָּשָׁה וַחֲרָדָה כְּאַחַת, שָׁמְעָה אָזְנִי בַּבִּכְיָה הַחֲרִישִׁית הַהִיא וּבַדִּמְעָה הַהִיא הָרוֹתַחַת ‑ ארמז זה מחדד מאוד את הי...
אל הספר