אסתטיים ורעיוניים ואינם פוגמים בערכן האסתטי של יצירות ספרות אם הם ניתנים להנמקה ומעידים על שליטת המחבר בחומרי הלשון . גם פרוכטמן סבורה שלסופר ישנה אפשרות בחירה לא רק בין מבנים או בין מילים נרדפות, אלא גם בין משלבי לשון . סופרים יכולים לשלב ביצירותיהם משלבים גבוהים ונמוכים על פי נקודת מבטם ונטיות ליבם ( פרוכטמן, 1984 : 186 ) . על שליטתו של שלו בשפה אין עוררין, ובפרק זה ייבחנו דרכים שבהן הוא מעצב את משלבי הלשון ואת רמות הלשון בספריו . מתקינות ועד להעשרה לשונית ברוב ספריו של מאיר שלו לילדים ניכרות אהבתו לשפה ובחירתו לרוב במשלב לשוני גבוה ותקני, וביצירות מוקדמות אף מליצי . כך למשל בספר רוני ונומי והדב יעקב ( 2003 ) השפה תקנית עד גבוהה, והפעלים המופיעים בו הם ממשלב לשוני גבוה : "אמא ונומי ממתיקות בדבש, אבא ממתיק באמא", "מפליג", "התקינו חכה", "פוסע", "אחז" ו"הביתה חיש ואל תעצור" . בספרים אחרים נפגוש מילים כגון "הטלאים פעו במקהלה", "אתה רוצה שאני אוביל אותך למקום עם עשב טוב ? " ( ולא "אקח אותך" ) , "היא חמקה מהדיר" ( ולא "ברחה" ) ( פנדה יוצאת למרעה , 2017 ) ; "מה הניחוח הזה באוויר ? " ( ולא "...
אל הספר