התקבולת בולטת כאשר כל המרכיבים של שתי הצלעות נרדפים זה לזה בשלמותם מכמה וכמה בחינות ; ב . תקבולת ניגודית, שבה עומדות הצלעות בהקבלה ניגודית . תקבולת זו שכיחה בספרות החכמה, שבה מודגשים הניגודים ; ג . תקבולת משלימה, שבה הצלע השנייה אינה נרדפת או ניגודית לצלע הראשונה אלא משלימה אותה מבחינת העניין . שלו משתמש בשלושת סוגי התקבולת, וגם דרך כתיבה זו היא מאפיין רווח ושכיח בכתיבתו . כבר בשמה של אחת מיצירותיו, וניל על המצח ותות על האף , אנו פוגשים תקבולת נרדפת . ישנן תקבולות אחרות בספר, כגון תקבולת מנוגדת : "תּוּת עַכְשָׁיו, וָנִיל אַחַר כָּךְ", או תקבולת מנוגדת חסרה : "כִּי גְַּלִידוֹת נְמַסּוֹת מַהֵר אֲבָל סְפָרִים לְאַט", שאינה שכיחה בספריו . ניתן למצוא אותה שוב ב הצלחת שמתחת בתיאור קולה של הצלחת הבוקע מארון הכלים : "קְצָת כְּמוֹ קוֹל שֶׁל יֶלֶד וּקְצָת כְּמוֹ שֶׁל אִשָּׁה" . ביצירה זו מופיעות תקבולות נוספות, בעיקר נרדפות, כדוגמת : "קוֹל לֹא גַָּבוֹהַּוְקוֹל לֹא עָמֹק", "אֲנִי סוֹף סוֹף בַּחוּץ, אֲנִי סוֹף סוֹף בָּאוֹר", או "מֵחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ, מִנַּעַל עַד מַחַט" . כאשר האב מבשל הוא מתואר ...
אל הספר