הפרופסור שלי, הוא הזכיר לי את קאנט : להעז לחשוב בעצמך, לחשוב בהתאמה עם עצמך . היום הם אומרים שזו עמדה לוגוצנטרית ואינה תקינה פוליטית . הזרמים צריכים לנוע בכיוון הנכון כך שיוכלו להתלכד . מדוע כל המהומה התרבותית הזאת ? אך ורק כדי להבטיח לעצמך שכולם מדברים על אותו הדבר . על מה ? על אחרות . 274 בתוך ומעבר ללוינס ולוויטגנשטיין 275 נדמה שיותר מכל מהלך לשוני-פילוסופי, אתי ופוליטי אחר של ליוטאר ב דיפרנד , התפיסה "האנטי-הומניסטית" של פילוסופיית ההיגדים של ליוטאר מותחת את אונטולוגיית הלשון של הדיפרנד עד קצה גבולה . מדובר במהלך רדיקלי, גם במרחב הפילוסופי הקונטיננטלי של זמנו, אך בה בעת במהלך בלתי ניתן להדיפה פילוסופית בקלות . ליוטאר מתפרק במסגרתו לא רק ממושגי הסובייקט והאחר של לוינס, אלא גם מתפיסת משתמש הלשון של ויטגנשטיין ( תפיסה שהשתמעה לטענתו של ליוטאר גם מתפיסת משחקי הלשון שלו עצמו בספרו משחקיות צודקת ) . מנקודת המבט "הלא אנושית" של הדיפרנד , התפיסה הזאת היא מכשול הומניסטי שיש להתגבר עליו . במאמץ להימנע מהמכשול הפילוסופי הזה ליוטאר מקצין לא רק את העמדה הלוינסית, אלא גם את זו של ויטגנשטיין, כפי...
אל הספר