ס פ ר ו ת ל בֵ נ ה ש ח ור ה 329 המשתתפים טענו שהפער התרבותי גדול מדי, ואילו המחצית השנייה סמכה על העולים מן המזרח שירכשו עם הזמן את התרבות "הנכונה" . עד אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת היה הייצוג המזרחי בספרות העברית שייך לאשכנזים בלבד וקיבל צורה של סטריאוטיפ שלילי . הוצאות הספרים הגדולות בארץ היו מזוהות עם תנועת העבודה, וכתב העת הספרותי "מאזניים" מיסודו של חיים נחמן ביאליק קבע מהן אמות המידה לספרות טובה . הן לא כללו את ספרו של שמעון בלס "המעברה" ( 1964 ) , שתיאר את חיי המהגרים במעברות בשנות החמישים מתוך שבר וחורבן, בניגוד לנרטיב ההגמוני של גאולה, תקומה וסוף טוב בנישואי תערובת . המבקרים זלזלו בכתיבתו של בלס וטענו שהיא אינה ספרותית אלא גובלת בתיעוד, אך למעשה הם סימנו את הגבול הראשון בהיסטוריוגרפיה הציונית, שלא קיבלה באהדה יחסי קִרבה בין יהודים למוסלמים, התרפקות וגעגועים לֶעָבָר בגלות ואת טראומת ההגירה . את ספרו השני, חמש שנים מאוחר יותר, הוצאת עם עובד כבר לא רצתה לפרסם . גבול נוסף שסימנה האליטה בכניסה אל הקאנון היה שפה עברית "גבוהה" . סופרים שהטיבו לחקות את ביאליק ועגנון, כמו מרדכי טביב...
אל הספר