181 ח ט י פ ו ת י ל ד י ם ל בֵ נ ה ש ח ור ה את העדות הקשה הזאת נתנה נעמי גברא ז"ל בריאיון לאילנה דיין בתוכנית "עובדה" בשנת 1996 . נעמי ואברהם גברא ז"ל עלו מתימן בשנת 1949 יחד עם משפחתם המורחבת ושוכנו במחנה העולים בעין שמר . כחודשיים לאחר מכן ילדה גברא את בנם ציון . בדומה ליתר המשפחות, הונחתה נעמי גברא להשאיר את בנה ציון בבית התינוקות . ההורים, שהיו עדים לחטיפת בנם, פנו אל ועדת החקירה הראשונה שפעלה, אך זו, כמו הוועדות שפעלו אחריה, לא יכלה לומר מה עלה בגורלו . עדות החטיפה של ציון גברא מצטרפת לעדויותיהן של אלפי משפחות המספרות סיפור דומה להכאיב . בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, תקופת גלי ההגירה הגדולים מארצות המזרח, נותקו אלפי תינוקות ופעוטות ממשפחותיהם, בעיקר משפחות עולים מתימן וממדינות ערב ששהו במחנות עולים . בעדויות חוזר דפוס פעולה זהה : ההורים מתבקשים להשאיר את הילדים בבתי תינוקות או בבתי חולים ולחזור הביתה, ולאחר כמה ימים נמסר להם כי הילד מת, בלי שההורים רואים גופה, קבר או מסמך כלשהו המוכיח שילדם נפטר — לא תעודת פטירה ולא רישום קבורה . בקשות של ההורים לקבור את הילד, לראות את הגופה או...
אל הספר