164 א ר ז צ פ ד יה מ ז ר ח ים ו פ ר ויק ט ה ה ת ייש ב ות יהודיות ויהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, ואני ביניהם, בדרישה לבטל את חוק הלאום ( בג"ץ 19 / 4 ) . באמצעות עו"ד נטע עמר – שיף, טענו שהחוק "פסול מעיקרו, פוגעני, משפיל וגזעני, אנטי – דמוקרטי . . . ומקבע היררכיה ואי – שוויון חברתי", בראש ובראשונה בין יהודים לפלסטינים . בנוסף, הדגשנו — ובכך ייחודה של העתירה — שחוק הלאום פוגע בציבור המזרחי . הדגשה זו מתמקדת בשניים מסעיפי החוק : סעיף ,4 המנמיך את מעמדה של הערבית משפה רשמית לשפה בעלת "מעמד מיוחד", וסעיף 7 שגורס כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה" . שני הסעיפים משניים לסעיף 1 לחוק היסוד . כדרכם של סעיפי 1 לחוקים — הם מביעים את כוונת המחוקק . פירוט הכוונה מובא בסעיפים הבאים . סעיף 1 מצהיר שארץ ישראל — כולה — היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, ובה — בכל כולה — הוא, ולא אף קהילה אחרת המהווה חלק מן הקולקטיב האזרחי, מממש את ריבונותו . לאור הצהרה זו ברישא של חוק היסוד, סעיף 7 שעניינו קידום התיישבות יהודית מעורר עניין מיוחד, מאחר שהתיישבות ...
אל הספר