158 יא ר ה ש א ה ין ג ר א ב ל ה ה פ יכ ה מ ש ט ר ית בדיוק כמו חוק הלאום, שעיגן בחוק את העליונות היהודית . מאמר זה עוסק בניסיון להבין את ההפיכה המשטרית, או את "הרפורמה המשפטית", מנקודת מבט פלסטינית אקטיביסטית . אני מבקשת להתייחס לכמה מהטענות שהציבור היהודי הישראלי משמיע כלפי הערבים שאינם נוטלים חלק במחאה הנוכחית . זאת איננה אדישות, וגם לא רדיקליות מסוג אחר . נדמה לי שמדובר בעיקר בייאוש ובחוסר תקווה, שלתחושתי משותפים לרוב האזרחים הערבים – פלסטינים במדינה . לפי סיקור המחאה, רוב הציבור היהודי התייחס לערבים כמי שמדירים את עצמם מהמחאה הנוכחית — דרך קלאסית להתנער מאחריות בלי רצון או נכונות לעשות בדק בית וחישוב מסלול מחדש . אולם הציבור הפלסטיני איננו אדיש ואינו מדיר את עצמו מהמחאה, אלא נוקט באופן מודע עמדה פוליטית פסיבית של התבוננות מהצד . כוח ושינוי מאזן הכוחות הממשלה החדשה מייצגת קבוצות שוליים ושינוי במאזני הכוחות בין יהודים . מזרחים, דתיים – לאומיים ומתנחלים, שבעבר נדחקו ממוקדי הכוח, מובילים כעת קואליציה רחבה . בכנס הרצליה ב – 2015 נשא נשיא המדינה אז, מר ראובן ריבלין, נאום שנודע כנאום "ארבע...
אל הספר