ס מ ד ר ש ר ון 92 ג יא וג ר פ יה פ ו ל יט ית יחסי הכוח החברתיים ואת האינטרסים והנחות היסוד שעומדים מאחורי דפוסי המדיניות, ומעמיד בסימן שאלה את המושג "הטוב המשותף" שאליו מכוונים לכאורה מתכננים, פקידי ציבור ופוליטיקאים . מדובר בדרך כלל באינטרסים של האליטה השלטת, והמדיניות שמשרתת אותם פוגעת תכופות באוכלוסיות מוחלשות . כדי להבין סוגיות מרחביות כמו המאבק על דיור ציבורי, סכסוכי גבולות מוניציפליים בין עיירות פיתוח למועצות אזוריות, פינוי תושבים יהודים משכונות ערביות לשעבר ללא פיצוי הולם ( גבעת עמל, למשל ) , או פינוי בדואים מכפרים "לא מוּכּרים", יש לחזור להיסטוריה של מדיניות התכנון בארץ ולקווי המדיניות המרכזיים שהנחו אותה . בהמשך אציג את עיקרי המדיניות ואת דפוסי יישומה לאורך ציר כרונולוגי . ניתוח הארגון המרחבי של מדינת ישראל מצביע בבירור על קשר בין סוגיות הקשורות לסכסוך היהודי – ערבי ובין דפוסים של ריבוד אתני ומעמדי בתוך החברה היהודית . במילים אחרות, המרחב מאורגן ומעוצב בידי המדינה והמוסדות הציוניים והמומחים השונים שמועסקים על ידיהם — גיאוגרפים, אדריכלים, מהנדסים, משפטנים וכלכלנים — באופן שאינו...
אל הספר