אמנות - אמנות פמיניסטית מזרחית

37 א מ נ ו ת ל בֵ נ ה ש ח ור ה הדומיננטיות הגברית האשכנזית והתפיסות הקולוניאליות שאפיינו את השדה מראשיתו הנציחו פערים גזעיים, מעמדיים ומגדריים בכל תחומיו . התרבות החזותית הציונית, שהתפתחה לאורך המאה העשרים, קיבעה דימוי מגדרי מוגזע של נשיות מזרחית . ביצירות של צלמים אשכנזים לפני ,1948 כמו יעקב בן דב ויעקב רוזנר, ושל ציירים כמו שמואל זלינגר, נחום גוטמן וראובן רובין, נשיות מזרחית סימנה אחרוּת גזעית . דימויים כאלה, המוּכּרים מאסתטיקה קולוניאלית, ממלאים את הארכיונים והמוזיאונים הלאומיים בישראל . הם משמשים את מנגנוני ייצור הידע הלאומי הקאנוני על נשים מזרחיות כדמויות המגלמות עבר נצחי, ילידי ומסורתי, התלויות בישות הציונית ככוח גברי גואל, רציונלי, חילוני ומודרני . לאחר 1948 התבסס דימוי חדש לנשיות המזרחית : "פרחה" — אישה המונית, גסה, נחשלת והיפר – מינית — תיוג גזעי המעיב על נשים מזרחיות עד ימינו . בד בבד עם התהוותה של התנועה הפמיניסטית המזרחית, ועל רקע התפשטות הפמיניזם הרב – תרבותי, פוליטיקת הזהויות והשיח הפוסט – קולוניאלי ששגשגו בצפון אמריקה, הופיעה במפנה המילניום האמנות הפמיניסטית המזרחית וקרא...  אל הספר