רבי חגי כתלמיד של רבי ירמיהרבי חגי כתלמיד של רבי ירמיה גם רבי ירמיה היה מהמורים שהשפיעו על רבי חגי . הירושלמי למסכת ברכות ( ו א [ י ע"א ] ) עוסק בשאלת ברכה לפני ואחרי אכילת פירות . בהקשר זה מביאים מעשה ברבי חגי ורבי ירמיה : רבי חגיי ורבי ירמיה סלקון למי חטאתא . קפץ רבי חגיי ובירך עליהן . אמר ליה רבי ירמיה ‑ יאות עבדת, שכל המצות טעונות ברכה . תרגום : רבי חגי ורבי ירמיה העלו מי חטאת . קפץ רבי חגי ובירך עליהם . אמר לו רבי ירמיה ‑ יפה עשית, שכל המצוות טעונות ברכה . בנוסח הדפוסים יש שיבוש משמעותי בשורה הראשונה : "רבי חגיי ורבי 517 הפרשנים, שעמד לפניהם הנוסח המשובש,ירמיה סלקון לבי חנוותא" . נתקשו לפענח את הסיפור בהקשרו, ומנעד הפרשנויות שהם מציעים 518 ממחיש את גודל המבוכה . 519 "סלקון למיאבל רש"ס גורס ( על פי ספר מדויק שהיה בידו ) : חטאתא" . גרסתו מעלה פרשנות שונה לחלוטין מאלה שהוצעו : רבי חגי ורבי ירמיה היו מהמקפידים על טהרה, כמו בימי הבית, והסיפור עוסק בברכה על הזיית אפר פרה אדומה . יש מקורות נוספים שעולה מהם שבימי חכמי ארץ ישראל עוד היו שנהגו מנהגי טהרה ( למשל דברי עולא בחגיגה כה ע"א : "חב...
אל הספר