מהסיפור עולה באופן מיוחד הנטל הכלכלי על תושבי האזורים הכפריים, החשש שינטשו את אדמותיהם כפי שקרה באזורים אחרים של האימפריה, ולצד זאת ‑ שייכותם של תושבי האזור למקומם ודבקותם 501 בו . במחקר מקיף על חכמי ארץ ישראל מראה בן ציון רוזנפלד כי בתקופת דיוקלטיאנוס ואחריה, בדורות השלישי והרביעי של אמוראי ארץ ישראל, ישנו גידול משמעותי במספר החכמים הנזכרים בשמותיהם . לצד הגידול הכללי אנו זוכים להכיר גם יותר חכמים שחיו במרחב הכפרי, ולא רק את 502 אמנם, ברור לגמרי שבית המדרשאלה שחיו במרכזי התורה העירוניים . הפועם נמצא בטבריה . בשער זה נכיר את חכמי הדור הרביעי של אמוראי ארץ ישראל הממשיכים את בית המדרש בטבריה ‑ רבי חגי, רבי יונה ורבי יוסי, ואחריהם רבי מנא ‑ ונפגוש אותם גם כאשר הם מסתובבים באזורים הכפריים במגע עם החכמים ועם האוכלוסייה שם . שער רביעי : דמדומי היצירה התלמודית בארץ ישראל 292
אל הספר