בין חריפותו של אביי בלמדנות לחריפותובין חריפותו של אביי בלמדנות לחריפותו של רבא בפסיקהשל רבא בפסיקה 441 אביי קרא על רבה "סכינאחכמי בבל כינו זה את זה "סכינא חריפא" . חריפא מפסקא קראי" ( ערכין כו ע"א ) , ובדיוק כך קרא גם רבא על 442 חריפותו של אביי מתבררת בלמדנותאביי ( בבא בתרא קיא ע"ב ) . וביצירתיות . אבל יש פער גדול בין חריפותו של אביי בלמדנות, שהיא "סכינא חריפא", לבין החששות והספקות שליוו את אביי בפסיקותיו . אינה דומה הסכין החריפה של אביי, שפועלת בשדה הלימוד והעיון, לסכין החריפה של רבא, שהיה פוסק למעשה בחדות ובמהירות . מיד אחר כך יכול לחזור ולומר טעיתי, ושוב לחזור מחזרתו . הגמרא בחולין ( עז ע"א ) מדגימה לנו היטב את הפער הגדול הזה בין שני החכמים : ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ, דאישתקיל קורטיתא מיניה [ = מקרה שבו נשברה העצם ויצאה לחוץ, שיצאה חתיכה קטנה ממנה ] . מספרת הגמרא על בעיית כשרות של בהמה שנשברה בה עצם, יצאה לחוץ, ומעט ממנה ( אולי מהסחוס ) נשפך ואבד . על פי מקורות התנאים, אם העצם נשברה ויצאה לחוץ, בודקים את מצבה של הבהמה ( תוספתא חולין ג יג ) : "נשבר העצם ויצא לחוץ ורוב עור ובשר מקיפי...
אל הספר