הרא"ש להוריות ) : "הואיל שהשפיל רב יוסף את עצמו ולא רצה לנהוג שררה בפני רבה, הגינה זכות ענותנותו עליו ועל אנשי ביתו שלא חלה אחד מהם כל השנים שמלך רבה, ואפילו אומן להקיז דם לא הוצרך לקרות לביתו" . יש טביעת אצבע ספרותית לכך שגם אם רבה היה הראש באופן רשמי התקבלו שני הגדולים האלה כמנהיגים הנושאים בעול יחד . כך עולה מתיאור הנוגע למספר התלמידים בישיבות ( כתובות קו ע"ב ) : כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב ‑ הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן ; מבי רב הונא ‑ הוו פיישי תמני מאה רבנן [ . . . ] כי מיפטרי רבנן מבי רבה ורב יוסף ‑ הוו פיישי ארבע מאה רבנן, וקרו לנפשייהו יתמי . כי הוו מיפטרי רבנן מבי אביי, ואמרי לה מבי רב פפא, ואמרי לה מבי רב אשי ‑ הוו פיישי מאתן רבנן, וקרו נפשייהו יתמי דיתמי . תרגום : כשהיו חכמים נפטרים מבית רב היו נשארים אלף ומאתיים חכמים . מבית רב הונא היו נשארים שמונה מאות חכמים [ . . . ] כשנפטרו חכמים מבית רבה ורב יוסף היו נשארים ארבע מאות, וקראו לעצמם יתומים . כשהיו נפטרים מבית אביי, ויש אומרים מבית רב פפא, ויש אומרים מבית רב אשי, היו נשארים מאתיים חכמים, וקראו לעצמם "יתומים של יתומים" . הגמרא,...
אל הספר