רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי, רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא . תרגום : כאשר רב חסדא ורב ששת פגעו זה בזה ( = נפגשו ) , רב חסדא ‑ רעדו שפתיו ממשנתו של רב ששת, ורב ששת ‑ רעד כל גופו מפלפוליו של רב חסדא . מסתבר שגם כוחו של רבה בר נחמני רב היה בלמדנות ובחדשנות, מתוך עיון במקורות . לימים יהיה רבה מוכר בתואר "עוקר הרים" ( שעומד בניגוד לעמיתו רב יוסף ‑ "סיני" ) . ניכר בכל מקום שתורת כל הדורות שלפניו, תנאים ואמוראים, פרושה לפניו, והוא מייצר מתוך חומרי הגלם שבה את היצירה התלמודית . המפגש בין שני הגדולים אלה, רבה ורב חסדא, הוליד סוגיות מורכבות שהדורות שאחריהם עיבדו, הרחיבו, והעמיקו בהן ובתוכנן . הקושי הגדול ללומד התלמוד שמנסה להיכנס לחדר היצירה של שני החכמים הללו הוא קביעת גבולות הדיבור המקורי 154 של החכמים לעומת דיבורי הדורות האחרונים ששובצו במהלך הסוגיה . מבין הדיאלוגים המועטים שבין רב חסדא לרבה נתבונן ממעוף הציפור בסוגיה אחת, וננסה לעמוד מעט על הדינמיקה שבין שני החכמים . "שב שמעתתא" ‑ מבט למשא ומתן תלמודי 155 בין רב חסדא לרבה במסכת יבמו...
אל הספר