53 שער שני – האופוריה וההצלחה המחאה שאירעו בארצות ערב בראשית שנת 2011 שיקפו לפחות בתחילתם את שינוי מקומו של האזרח בתרבות ובפוליטיקה הערביות, כשבחר במודע שלא להיכנע לגזרות ו"צ'פחות" על הגשר, והצליח לסלק מעל עצמו את "מחסום הפחד" שהיה מנת חלקו עד אז . הסתלקותו של נשיא תוניסיה בּן עַלִי ביום 14 בינואר ,2011 לאחר שבועות אחדים של הפגנות, שיקפה את הפיחות במורא העם מפני השלטון, והעצימה את תחושת הביטחון העצמי של מיליוני בני אדם, והם החלו להתאסף בכיכרות קהיר, רבאט, עומאן וצנעא, ובמידה פחותה גם ברבת עמון ובעוד ערי בירה במדינות המפרץ . האזהרה שביטא המזכיר הכללי של הליגה הערבית באותם ימים, עַמר מוּסַא, כשאמר שהנפש הערבית שבורה מאבטלה ועוני, והזהיר כי מה שהתרחש בתוניסיה צריך להדליק 37 באה לידי ביטוי ביום 25 בינואר נורה אדומה אצל מנהיגי העולם הערבי, ,2011 "חג המשטרה" במצרים, כשנאספו עשרות אלפי בני אדם והפגינו 38 נגד אלימות המשטרה, השחיתות, הדיכוי הפוליטי והאבטלה הגואה . בספונטניות, באמצעות מסרים שהועברו ברשתות החברתיות, בלא הובלה של הנהגה מסודרת בעלת מוסדות פוליטיים, כשההמון מוּנע על ידי תחושת חוסר ס...
אל הספר