117 מַובמ - נלַ - ַמממ - נאַב בִינוימביי ולכם מעשיכם, ואין עוד צורך להחליף טענות בינינו . אללה יכנסנו יחדיו, כי סוף כולם לשוב אליו . וכן ( קֻראָן 16 : 125 ) : קרא אל נתיב ריבונך בחוכמה ובדברי מוסר נאים והתנצח עימהם בדרכי נועם . כן . זאת הסובלנות שמן הראוי שכל איש שפוי ואוהב אמת יאמץ . הוא דבק בכל כוחו באמונתו, שהוא רואה בה אמונה אמיתית באמת ובכנות . הוא מופיע עם האמונה הזאת בגלוי . הוא קורא את האנשים אליה באומץ ובהתלהבות בלי להכאיב לזולתו ולפצוע את ליבו, בלי לגדף אותו ולחרף אותו, לתקוף את אמונתו, לכפות על זולתו את אמונתו לפני ששכנע אותו באמיתותה . לא לומר על האמת שהיא אמת או לקרוא לשקר אמת, כשידוע שהוא שקר . דבר כזה לא ייצא מאיש אמין ואמיץ . התנהגות כזאת היא מן הסוג הגרוע ביותר של חנופה, במיוחד אם האדם עושה זאת כדי למצוא חן בעיני בני אדם . לא זו בלבד שהחנופה הזאת היא גרועה ומתועבת מבחינה מוסרית, היא ניסיון חסר תועלת מבחינה מעשית . לעיתים רחוקות, כשהאדם מצליח להשיג את מטרתו שלשמה הוא משתמש בחנופה הזאת, והוא מרוצה מהתדרדרות במקום הנמוך הזה, על זה אמר אללה יתברך ויתעלה בפנותו לשליח אל...
אל הספר