המרד הנשי והבניית הקורא החשדן בסיפורת של שטיינברג 275 החשד — תחושות המאפיינות את החוויה המתוארת, או שמן הראוי שיופנו כלפיה בעת הקריאה . האווירה הסוגסטיבית והחידתית בסיפורי שטיינברג איננה נייטרלית אפוא, ונדמה שהיא קשורה ללא הפרד במגמת הדה-מיסטיפיקציה הביקורתית . קשר זה מתחדד בסיפורים שבמרכזם דמות נשית — ואלה הם הסיפורים הידועים, האהובים והאֶפקטיביים ביותר של שטיינברג מבחינה אסתטית ואמנותית . בסיפורים אלה נוצרת זיקה ברורה בין הדומיננטיות של האָפקט הסמיוטי לבין הפעלתו האתית של הקורא . האָפקט הוא גם חלק מרכזי מאפיון הגיבורה הנשית, כפי שעולה מתיאור הרושם שעושה הופעתה של צפורה, גיבורת "בת ישראל", על קהילת ווהלין הקרתנית : "וכל אותם האנשים והנשים, מכובדיו של זליג, מדי שבתם אחר-כך אל שולחן-השבת, לא דיברו כלל על-אודות צפורה, אולם לכולם נשאר בראשם כעין שאון קל, כאילו חלף עליהם דבר-מה זורח" ( עמ' ריב ) . הטקסט בונה לכל אורכו דמות קורנת ושקטה שניתן בנקל "לחוש" בה דרך המילים ולשרטט את האָפקט המאפיין אותה, וזאת כמעט ללא כל מידע על הופעתה הפיזית . מנגד, ברור לגמרי כי למרות ציון יופיין של שרה, גיבורת ...
אל הספר