פרק תשיעי - בטוח, חרד, נמנע: אהבה רומנטית ויתמות

126 פרק תשיעי תיאוריית ההיקשרות, הנחשבת כיום לאחת התיאוריות העשירות והמדידות ביותר בפסיכולוגיה ההתפתחותית, בפסיכולוגיה החברתית ובחקר האישיות, להבנת התמודדות האדם עם אבדן ותפקודו ביחסים אינטימיים ( ויצטום, 2004 ; 2008 , . Mikulincer & Shaver, 2007 ; 2008 ; Stroebe et al ) . תיאוריית ההיקשרות עוסקת בתגובותיהם של בני אדם על נטישה ואבדן של דמויות רבות משמעות, ובאופן שבו תגובות אלה מעצבות את האישיות בהמשך החיים . מלידתו, גרס בולבי, מצוקה כלשהי מצד התינוק — רעב, חולשה, כאב — מעוררת התנהגות של חיפוש דמות שתפיג את המצוקה . דמות זו נקראת דמות היקשרות, ובאנגליה של המאה הקודמת שבה האב היה המפרנס היחיד, היו דמויות ההיקשרות העיקריות האם או המטפלת ( 'נני' ) . דמות ההיקשרות היא אדם הנתפס על ידי התינוק כחזק יותר וחכם יותר ממנו עצמו, ועל כן כבעל יכולת להגן עליו ולשכך את מצוקתו . כשהתינוק מבטא את צורכי ההיקשרות שלו, על ידי בכי למשל, הוא מעורר התנהגות משלימה מצד 'החזק והחכם יותר' הנמצא בסביבה : הוא מעורר התנהגות טיפולית כלפיו . בתנאים מיטביים, דמות ההיקשרות מגיבה בהיענות וברגישות לצרכיו של התינוק . תגובו...  אל הספר