26 פרק ראשון אנשי שירותי הביטחון ובכללם מרגלים, נוכלים מקצועיים ועוד . דיסוציאציה היא גם המכנה המשותף לתופעות כגון טרנס היפנוטי ; הירדמות שאינה נובעת מעייפות ; הרגשת שעמום או ריקנות ; הרגשת זרות לעצמי ; הרגשה חוסר ממשות של המציאות ( 'אני חי בסרט', 'אני בטח חולם' ) ; הזדהות השלכתית ( המוגדרת גם כ'דיסוציאציה בין אישית' : למשל כאשר מישהו בדיכאון, המנותק רגשית ממצבו, משוחח אתנו שיחה ארוכה שבסופה הוא מרגיש שמח וטוב לב ואילו אנחנו מרגישים מדוכאים בלי לדעת למה ) ; שִכחה הנסבה על תקופה טראומטית ; והתבגרות מואצת, או בשלות בטרם עת . פירוט של כמה מתופעות אלה מובא בהמשך פרק זה . הראשון שהתייחס לתופעת הדיסוציאציה היה החוקר הצרפתי פייר ז'נה ( 3 . Howell, 2005 : Chap ) , במפנה המאה העשרים . בעקבותיו, ההנחות המרכזיות בחקר הדיסוציאציה כיום הן כי זיכרונות של טראומות בשלבים שונים בחיי האדם יכולים להשפיע במידה ניכרת על התנהגותו כבוגר, בלא שיהיה מודע לקיומם ; זיכרונות לא-מודעים כאלה עשויים לחזור למודעות גם לאחר הקפאה ארוכה או שכחה . הפסיכולוגים מרגלית וויצטום ( 1997 ) גרסו כי 'ייצוגי הטראומה מוצפנים בזיכרו...
אל הספר