מלחמת העולם השנייה והשואה | 21 ההוא . חיבקתי את חיה'לה שלי ולחשתי באוזנה — ניצחנו למרות הכול . עוד יבוא יום וגם אנחנו נצא בריקודים על אדמת המולדת . ובאמת, בכ"ט בנובמבר 1947 , רק שנתיים וחצי לאחר מכן, יצאנו לחוף הים בתל אביב כשהתינוקת שלנו בזרועותינו, ורקדנו עם המוני בית ישראל למשמע החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל . לא חשבנו באותו ערב שעוד מלחמה עומדת בפתח, רק זכרנו את הימים החשוכים בגטו בהם חלמנו בהקיץ על חופש ועצמאות . ימים ראשונים אחרי המלחמה מתוך העדות, 1997 . 5 . 27 הגעתי לווילנה כמה ימים אחרי השחרור שלנו וכניסת הצבא האדום לעיר ב- 13 ביולי 1944 . חיה'לה כבר הייתה בווילנה והתחילה לעבוד . אני הייתי פצוע ולא יכולתי לקבל שם טיפול . המלחמה עוד הייתה בעיצומה . מטה הבריגדה שעדיין היה קיים בווילנה החליט לשלוח אותי למוסקבה ונתנו לי הפנייה לבית חולים צבאי . עוד לא היו רכבות, והתחבורה הייתה קשה . יצאתי לדרך . לילה לפני שיצאתי הפציצו הגרמנים את וילנה . נהרגו בה כמה פרטיזנים שחזרו וכמה יהודים שהיו במלינות [ מקומות מסתור ] . חיה'לה ליוותה אותי לקצה העיר . הייתי צריך לעצור טרמפים, שעצרו רק לבחורו...
אל הספר