59 סופ ר י ם ו ל ו ו יי תן הפוליטיקה . כמו כל אחד אחר, עליו להיות מוכן לשאת הרצאות באולמות בירה, לכתוב בגיר על המדרכות, לחזר אחרי קולות מצביעים, לחלק עלונים, ואפילו להצטרף למלחמות אזרחים אם זה נדמה הכרחי . אך כל מה שהוא עושה מלבד זה, בשירות מפלגתו, לעולם אל לו לכתוב עבורה . עליו להבהיר שכתיבתו היא משהו נפרד . ועליו לנהוג בשיתוף פעולה בעודו בוחר לדחות לגמרי את האידאולוגיה הרשמית . לעולם אינו צריך להפנות גב ממסלול החשיבה משום שזה יוביל לכפירה, ולא צריך להיות אכפת לו אם חוסר האורתודוקסיה שלו מתגלה כפי שכנראה יתגלה . ייתכן שזה אפילו סימן רע כיום לסופר אם אינו חשוד בנטיות ריאקציוניות, כפי שזה היה אות מבשר רע אם הוא לא היה חשוד בסימפתיה לקומוניזם עשרים שנה קודם לכן . אך האם כל זה משמעותו שהסופר לא רק חייב לסרב להיות מוכתב על ידי המנהיגים הפוליטיים, אלא גם להימנע מלכתוב על פוליטיקה ? שוב, בשום אופן לא ! אין כל סיבה מדוע לא יכתוב באופן הפוליטי הגס ביותר, אם ג ' ו רג ' אור ו ו ל 60 הוא בוחר בזה . עליו רק לעשות זאת כאינדיבידואל, כאדם העומד מבחוץ, בצורה הכי לא מקובלת של גֵרילה בשולי הצבא הסדיר . ...
אל הספר