[ 37 ] 3 . לא רק שהאינטלקטואליזם אינו ביטוי לאנרכיה אלא שמעתה הוא שיטת האמונה היחידה המסוגלת להבטיח את אחדותה המוסרית של מדינה . כיום אפשר לשמוע תכופות את האמירה שלפיה רק הדת יכולה להפיק את ההרמוניה הזאת . הטענה הזאת, שנביאים מודרניים מאמינים שעליהם לפתח בנימה מיסטית, היא בסופו של דבר אמת שדופה שעימה יכולים להסכים כולם — כיוון שידוע כיום שדת אינה בהכרח צֶבֶר של סמלים ופולחנים, של בתי תפילה ושל כוהני דת . כל המנגנון החיצוני הזה הוא רק החלק השטחי שלה . במהותה, הדת אינה אלא מכלול של אמונות ושל נוהגים קולקטיביים סמכותיים במידה ייחודית . [ א מ יל ד ו ר קה י ים ] [ 38 ] מרגע שעם שלם מציב לעצמו מטרה, אותה מטרה רוכשת בזכות ההתלכדות פה אחד סביבה מעין עליונות מוסרית המציבה אותה הרבה מעל מטרות פרטיות ומעניקה לה בכך אופי של דת . מצד שני, ברור שחברה אינה יכולה להיות קוֹהֵרֶנטית אם לא נמצאת בין חבריה קהילה אינטלקטואלית ומוסרית מסוימת . אלא שכאשר מזכירים פעם נוספת את הוודאות הסוציולוגית הזאת אין בכך התקדמות גדולה, כיוון שאם נכון שדת היא חיונית במובן מסוים, הרי שבמובן לא פחות ודאי הדתות עוברות טרנספור...
אל הספר