קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 302 מאתנו דבר מה . אולי ברוח זו יש להבין את דבריו של ג׳יימס דיקי ( Dickey ) כי התנ״ך קבור וחי בכל אחד מאתנו, וגם את אמירתו הסתומה מעט, הרומנטית-נוצרית למדי, כי 2 אנחנו מוצאים בו את העולם הנפלא שממנו נפלנו ושאליו אנחנו נופלים כל הזמן . ספרות הפנטזיה בעת החדשה צמחה מתוך הרומנטיקה או במקביל לה, משמע היה בה מלכתחילה משהו ריאקציונרי . היא בטאה קושי לחיות עם רוח הנאורות, עם הפנים המופנות אל העתיד המואר והגב המופנה אל העבר החשוך . כך, בניגוד לנסיונות במסגרת הנאורות לרתום את התנ״ך לאיזה חזון אוטופי של חברה מתוקנת ( כך גם אצל הוגים יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, ובהמשך אצל אבות הציונות ) ביקשה המחשבה הרומנטית לזהות 3 חיונית ובלתי מתכלה את התנ״ך דווקא עם עבר מסתורי ונחשק, עם עתיקות טמירה, 4 דווקא משום עתיקותה . אבל העתיקות היא גם מחסום . היא כרוכה באי-מובנות, היא לא מתפענחת, לעתים היא סתומה לגמרי . סתימות זו יכולה להלך עלינו קסם ( אם אנחנו רומנטיקנים בנפשנו ) ויכולה לעורר פיהוק ( אצל אלה שלבם גס בעבר — מצועף או לא ) . תהליך החילון היה מבורך מהרבה בחינות, אבל הוא הרחי...
אל הספר