דימויים פנטסטיים

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 294 כל צרכו והפרשנים כבר שברו עליו את מיטב קולמוסיהם, וניכר שהעדיפו שלא לפרש מאשר לפרש . היו שהבינו את המילה ׳שרר׳ כטבור . כך כתב רש״י : ״טיבורך אגן של מים צלולים שרוחצין בהן והוא עשוי מאבני שיש ובלשון ערבי קרוי סהר . ״ בן יהודה הסתייג מפירוש זה וכתב כי המילה אינה ברורה . והוא מוסיף : ״מה עניין להשוות את הטבור לאגן שלא יחסר בו המזג ? כי דברים כאלה לא ייאמרו אלא על מקום שהמאהב שותה או יונק 11 אם להמשיך את הקו שמציע בן יהודה, דומה שהמאהב ממיצו, כגון החך, השדיים וכד׳ . ״ משתהה כאן בהזייתו באזור האינטימי ביותר בגופה של אהובתו ושם הוא לוגם עד רוויה מאגן הסהר שלא יחסר . כאמור, התאורים הללו אינם ריאליסטיים . האידיאליזציה של הנאהבים — עניין מוכר היטב מהספרות הרומנטית המאוחרת אבל גם משירות אהבה קדומות כמו שירת אוהבים 12 — היא בעלת גוון פנטסטי מובהק . היאמצרית או שירת האהבים של דומוזי ואיננה מעצימה את ההיקסמות ומנשאת את האהבה הרחק מעל המישור הקונקרטי . עניין זה מודגש בשיר השחרחורת ( שיה״ש, א 5 – 8 ) שבו מעידה האהובה על עצמה שהיא כהת עור ( או שחומת עור ) לעומת איזה ...  אל הספר