קץ הפלאות

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 272 נעדר פלאות . כך מתווה דניאל גבול ברור למדי בין הפלאי, שהוא בעיקר אפשרות לא ממומשת או משאת נפש, לבין המציאות, שאינה פלאית . הרושם המצטבר מקריאת המקרא הוא שהמציאות דווקא כוללת את אפשרות הפלא, יותר מכך, שהיא כוללת בהכרח את הפלאי — בדמות האלוהי הנוכח ומופיע בעולם — אבל כאן נדחק הפלאי אל איזו אחרית ימים רחוקה . הנה כי כן, על סף סיום התנ״ך מצטייר איזה פכחון ובתוככי העולם העתיק : הנסים והנפלאות לא מתבטלים אבל מוצבים בסוגריים, מושעים מן המציאות . זה הזכיר לי את הדברים הידועים שאומר מייסטר לואין ( Luwin ) לברנדון סטארק בספר השני של הסדרה שיר של אש ושל קרח : . “Maybe magic once was a mighty force in the world, but not anymore The dragons are gone . The giants are dead . And the children of the forest forgotten . ” 2 מרטין מספיד את הפלאי בתוך רומן פנטזיה, בתוככי השדה התרבותי שבו אמור הפלאי לפרוח ולשגשג . לכאורה זה דומה למשהו כמו רב חרדי שיטיף לאתאיזם, אבל הדברים מעט מורכבים מזה : הפנטזיה כז׳אנר מודרני הרי צמחה מלכתחילה בעת החדשה, מתוך דין ודברים מסועף עם הנאורות...  אל הספר