יונה בבטן הדג 251 הורג את הדג ולא מכניע את הים . אין בכך צורך, האל כבר עשה זאת לפניו . הים בסיפור הזה מוכנע ומסורס וגם יונה, בתורו, מוכנע ומסורס . בהקשר זה כדאי להזכיר את הקריאה שמציע רולנד בור ( Boer ) לספר בראשית . הוא מזכיר שהפסיכואנליזה תופסת את הפנטזיה כפונקציה מגשרת . היא מגשרת בין הנחשק ( כלומר זה שחורג מן המציאות המוכרת ) לבין היומיומי . היא מגשרת בין השניים באמצעות נרטיב . נרטיב כזה יכול להיות סיפור שילד מספר להוריו בתשובה על השאלה למה הוא רוצה אופניים חשמליות או הסיפור על גן העדן, על הארץ המובטחת וכד׳ . לסיפור כזה יש גם פונקציה הסברית . מצד שני, לנרטיב הפנטסטי יש גם פונקציה מסתירה . כאשר התוכן החריג שמשתמע מן הטקסט הוא תוכן מעורר אימה או זוועה, תוכן טראומטי, הסיפור יעצים את הזוועה מצד אחד ( כמין פיתוח או פריסה של התוכן הטראומטי ) ויסתיר אותה 15 במובן זה דווקא הפנטזיה — שהיא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העולם,מצד שני . הסיפור שאמור לתווך בינינו לבין הנחשק או למסך בינינו לבין המאיים — היא המציאות, שהרי היא זו שמכוננת את תמונת העולם שלנו . בור מציע שבמקרה של ס׳ בראשית שני הנרט...
אל הספר