יונה בבטן הדג 247 ( מלכים א, כב 49 ; ישעיהו, סו 19 ) היא יכולה לתפקד כאן גם כאיזה משאת נפש, כמקום אקזוטי ומרוחק, כיעד המצוי מחוץ לגבולות המציאות המוכרת, זו שבה — כך מתברר — האל פולש לחיים ועוקר אנשים מתוך שגרת יומם, כמין צליפת שוט, כמין צו 8 . לכן יש להפליג מלפני ה׳ . למילה מִלִּפְנֵי ( החוזרת פעמיים בפסוק ) יכולה להיות משמעות זמנית ( לפני שהאל יבחין בו ) , משמעות מרחבית ( מרחק מסוים מן האל והלאה ) ומשמעות של רתיעה וסכנה, של התחמקות והזדרזות . 5 והאוניה מחשבת להיטרף . המלחים המבוהליםכל זה לא עוזר . אלוהים מחולל סערה בים משליכים חפצים אל הים וזועקים איש אל אלוהיו ( נראה שהם השתייכו לעמים שונים ) . יונה לעומתם נוהג בצורה משונה מאד : וְיוֹנָה יָרַד אֶל-יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם ( יונה, א 5 ) . רב החובל רואה זאת והולך בעקבותיו . גם הוא מתפלא ואינו מבין את יונה : מַה-לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל-אֱלֹהֶיךָאוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּוְלֹא נֹאבֵד ( שם 6 ) . לא ברור אם יונה אכן עשה זאת . מן הסתם לא . כך או כך, נראה שהזעקות לאלים השונים לא עזרו . לכן עוברים לשלב הבא...
אל הספר