אליהו מוריד אש מהשמיים 205 משום שעדיין לא הגיע זמן תחיית המתים . לר׳ חייא היה אם כן כוח לחולל תמורות כבירות בטבע ( רוחות וגשמים ) ואף בסדרי בראשית ( חיים ומוות ) בדיבור בלבד . ברור לגמרי שזהו כוח אלוהי, כוח של חריגה, של הכנסת תמורה משמעותית בסדר הדברים הקיים ( כלומר לא מדובר כאן רק על מאגיה, אלא גם על פנטזיה ; מאגיה פנטסטית ) . הנחת התלמוד היא שכוח כזה אינו יכול לנבוע מן האנוש באשר הוא ומקורו חייב להיות חיצוני . לכן נשאלת כאן השאלה הבאה : אמרו ברקיעא מאן גליא רזיא בעלמא ( שאלו ברקיע : מי גילה את הסוד [ האלוהי ] בעולם ? ) . כלומר ברקיע מכריזים על מעין וועדת חקירה כדי לגלות מי הדליף את הסוד האלוהי לבני האדם . זהו מוטיב חוזר בתרבויות רבות : פרומתאוס מגלה לבני האדם את סוד האש, בני האֱלֹהִים ( או המלאכים היורדים ) בספר חנוך מגלים לבני האדם את סוד חרושת המתכות וכד׳ . במקרה דנן ועדת החקירה אכן מגיעה למסקנה : אמרי אליהו . ובכן אליהו היה זה שגילה את הסוד . יש לזכור שכבר אליהו המקראי ידע להוריד גשם ולהוריד אש מן השמיים . בעקבות הגילוי משיתים עליו עונש קשה : שישים מלקות בשבטי אש . לאחר שמונחתות ע...
אל הספר