קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 146 בסיפור המופלא על תנורו של עכנאי ( בבא מציעא, נט, ב ) שהכוח המאגי אינו רלוונטי לשאלת האמת או הצדק, אבל ההיגיון של המצרים היה אחר . ובכן אַהֲרֹן מפגין את כוחו בכשפים . זו שפה שהמצרים מבינים . זו שפה ״שעובדת״ בחצר המלוכה המצרי, שיש לה כוח שכנוע . צריך לזכור שלפחות אַהֲרֹן ( ובמידה רבה גם משה, לאחר ששב מן המדבר ) מופיעים בחצר המלך כבני עם נחות . כאשר יוסף פוגש את אחיו הוא מבהיר להם שעליהם לשבת בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל-רֹעֵה צֹאן ( בראשית, מו 34 ) . לכן על משה ואַהֲרֹן להפגין את כוחם דווקא בשפת העוצמה המאגית של בני המקום . מאידך, דווקא משום שזו השפה המוכרת לבני המקום, הם לא נרעשים עד היסוד כאשר היא מופגנת בפניהם . פרעה מזמן את מכשפי הבית והם מראים שאת הקונץ הזה גם הם יודעים לעשות . גם הם יודעים להפוך מטות לנחשים ולתנינים . אלא שאז בולע התנין של אַהֲרֹן את התנינים שלהם . נראה, אם כן, שמתפתח כאן מאבק דומה למדי למאבק בין דמבלדור לוולדמורט . כזכור, וולדמורט מחולל דרקון אש אדיר, אבל דמבלדור מחולל כנגדו גלים אדירים של מים והם מכבים את דרקון ...
אל הספר