מלחמות אלים

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 144 שאולי משימת החילוץ של עם העבדים אינה בהכרח העיקר כאן . האל אומר למשה כך : וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם ; וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים ( שמות, ז 3 – 4 ) . זו תוכנית משונה . נראה שהכוונה היא לא לשכנע את פרעה, אלא דווקא לגרום לו לא להשתכנע . למה ? הרי ההיגיון הוא שרצוי לשכנע אותו במהירות האפשרית כדי שיורה לשחרר את העבדים . אבל לא זה מה שמשתמע מדברי האל . משתמע שהעימות עם פרעה הוא קודם כל הזדמנות להרבות אותות ( ניסים ) במצרים, ורק לבסוף, לאחר התמודדות ממושכת, להוציא את ישראל ממצרים, וגם זאת תוך ביצוע שפטים . הוצאת העם ממצרים היא אפוא מטרה משנית . המטרה העיקרית היא להפגין את כוחו של האל . לשם מה עליו להפגין כוח ? ובכן נראה שיש כאן התמודדות על הגמוניה מול השלטון המצרי, או אולי מול אלי מצרים . מוטיב זה חוזר בספרות הנבואה . כך למשל אומר הנביא ישעיהו : מַשָּׂא מִצְרָ...  אל הספר