אלים ומפלצות

קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 136 ( ישעיהו, נח 6 ) . מכאן משתמע שהאל קרוב ונגיש, ובעקיפין אולי גם נהיר . אלא ששני פסוקים לאחר מכן נאמר כך : כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה ; כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם ( שם 8 – 9 ) . כאן אומר הנביא שהאל דווקא רחוק מרחק עצום מבני האדם, ובעיקר מאפשרויות ההבנה שלהם . המרחק הזה יכול להתבטא בהעדר נוכחות עד כדי אפיסה ( כפי שהדברים מתנסחים למשל במגילת איכה ) אבל בשמות ד׳ הוא זוכה לביטוי מסוג אחר לגמרי : האלוהי דווקא נוכח, קרוב ככל שניתן לדמיין, אבל נוכחותו היא מפלצתית . האלוהי מופיע כמפלצתי . כדבריו של דיויד פנחסקי ( Penchansky ) : ״בתנ״ך מופיעים ענקים יבשתיים ומפלצות ים האורבות בכאוס השוכן מעבר לגבולות הסדר שכפתה הבריאה האלוהית, אבל לפעמים 4 דווקא האל עצמו מתפקד כמפלצת . ״ יש לדוק בדבר : חוקרי ספרות פנטזיה הבחינו שאחד המוטיבים החוזרים בספרות זו הוא מה שזכה לכינוי Thinning 5 — ההידלדלות ההדרגתית של המציאות . העולם כמו הולך ומתדלדל . עניין זה...  אל הספר